המרווח שבין גירוי לתגובה

למה זה טוב לנו, לחכות רגע, לנשום עמוק, לספור עד 10? למה זה טוב?

ובכן, לחכות רגע, ליצור מרחב בין גירוי לתגובה מאפשר בחירה ומונע התנהגות אוטומטית.

אם אלך רגע אחורה, אתחיל באמירה העקרונית ש- 

בחירה חשובה להצלחתנו ומאפשרת חופש.

אוטומט הוא כלי מהותי בהישרדות, אבל הוא גורם מפריע כאשר איננו בסכנה ויש יתרונות לחשיבה ויצירה.

הטבע יצר בנו מנגנון אוטומטי שנועד להציל אותנו במצב סכנה. שאגה רחוקה גורמת לרגלינו לנוע במהירות בכיוון ההפוך. ריח שריפה והנה האני הקדמון כבר נמלט מהיער.

אבל היום אין סיבה, לרוב, לפעול באופן אוטומטי. אבל המנגנון לא השתנה וההרגלים שלנו מופעלים אוטומטית ובמהירות כזו שלעתים גם אם כלל לא התכוונו לכעוס, לצעוק, לברוח- זה מה שקורה כי המנגנון הקדמוני חשב לרגע שאנחנו מותקפים.

בחירה וחופש- למה הן מחוברות?

כי מהו חופש? היכולת שלנו להרגיש, להחליט, לכוון את עצמנו כרצוננו. נכון לפעמים החופש המוכר לנו ניטל מאתנו- בגלל מעצר, תאונה, מחלה, עונש מההורים.... אבל גדולים מאתנו לימדו אותנו שהחופש האמיתי נמצא בפנים. גם בתא הכלא ובמחנות הריכוז יכלו אנשים לבחור: להיות אדיבים או כועסים, לחייך או לבכות, להושיט יד לחבק או לקפל לאגרוף ולהדוף. 

אם כך החופש האמיתי שלנו הוא פנימי והוא תלוי בהכרה שלנו ביכולת הבחירה ובעובדה שיש לנו יותר מאפשרות אחת בכל מצב, וניתן לפעול במספר דרכים והכל תלוי בנו.

נדבך נוסף חשוב הוא ההבנה שכל אחד מאתנו מפרש את המצב/גירוי בדרכו שלו. לכל אחד מאתנו משקפים ייחודיים לו ואין אחד רואה/מפרש מצב כמו האחר.  הבנה עמוקה של עובדה זו מאפשרת לנו לקחת רגע אחורה, להתבונן במצב ולהגיד לעצמנו: " אולי הוא לא התכוון לתקוף אותי. אותי הוא לא הבין אותי. אולי כדי שאשאל אותו למה הוא מתכוון?".

כי אולי אדם לא הביט לעברי ברגע מסוים וזה העליב אותי, אבל בעצם הוא כבד שמיעה ולא שמע שפניתי אליו... 

אם הייתי נוהגת אוטומטית, כנראה שהייתי נעלבת ומתרחקת. אבל ביכולת לעצור ולבחון שוב, אולי אגש קרוב יותר, אניח יד על כתף ואשב את תשומת ליבו. אולי אגלה חבר חדש.

אז איך עושים את זה? איך מגדילים את המרווח שבין גירוי לתגובה?

1. מבינים למה זה חשוב ומחליטים להתאמן.

2. בכל אירוע משמעותי קודם כל להרים לעצמי דגל אדום ולהגיד- רגע, בואי נחשוב מה יש פה?

3. כמו כל הקלישאות- לנשום, לספור עד 10, לומר "רגע אני צריכה שנייה לחשוב"....

4. לנתח כמו צופה מהצד- צאו רגע מנקודת מבטכם ונסו לראות מספר נקודות מבט, מספר אפשרויות למצב. וכמובן רצוי וראוי לשאול- למה התכוונת, מה חשבת, מה הרגשת, האם עשיתי משהו שפגע בך....

5. לבחור- כל הזמן לדעת עמוק שניתנה בידי הבחירה ואני חופשית להגיב כרצוני. אז מה הכי כדי לי לעשות? מה יקדם אותי עכשיו למטרה? 

נסו את זה, וספרו לי איך זה לחיות חופשיים מהאוטומט ולבחור בכל רגע נתון את התגובה המתאימה ביותר לקידום מטרותיכם.

באהבה 

גל דקל

לבחור- המרווח שבין גירוי לתגובה