כלכלה מקומית-שותפות של עסקים- קהילה- ורשות מקומית

תפקיד הרשות המקומית בפיתוח הכלכלה המקומית

כשמדברים על כלכלה מקומית, חושבים מיד שמדובר בעסקים הקטנים. איך נעזור להם להתקיים, להצליח? או במונח הרווח: איך נקדם רכש מקומי?

אבל כלכלה מקומית היא הרבה הרבה יותר מהעסקים עצמם. כלכלה מקומית היא קודם כל אנשים, תשתית, מענה מדויק לצורך. כלכלה מקומית היא מגוון רחב של שירותים ומוצרים. היא מקומות עבודה, רחובות פורחים, בטוחים, מקומות מפגש. כלכלה מקומית היא מקור לתשלומי ארנונה. היא הזדמנות לפיתוח הון אנושי. היא כוח עזר בימי משבר. כלכלה מקומית היא החיבור החי בין יזמים ובעלי עסקים- לקהילה המקומית. וכדי לפתח כלכלה מקומית פורחת נדרשת שותפות אמיתית של כולנו, התושבים, בעלי העסקים והרשות המקומית שתהיה הגורם המארגן.

בעקבות משבר הקורונה רשויות מקומיות רבות נרתמו למאמץ לשמר ולקדם את העסקים המקומיים. הוקמו פורטלים דיגיטליים, הורחבו מאגרי המידע, התקיימו אלפי שעות של הרצאות וסדנאות לבעלי עסקים. כשכולם ממוקדי מטרה: למכור יותר! להחזיק מעמד, לשווק, להרוויח.

האם זו הדרך?

כשאני מסתכלת על הכלכלה המקומית אני רואה אורגניזם חי. אורגן מורכב מרובה חלקים, מרובה משתתפים. התלוי במערכות היחסים בין חלקיו. תלוי במעבר מידע, ברצון ותחושת שייכות. תלוי במשאבים של כוח אדם, פיתוח ויצירתיות.

החי המורכב הזה דורש תשומת לב לכל חלקיו, כי אם חלק אחד ממנו נשאר מאחור, בתוך זמן מה יפגעו גם חלקיו האחרים.

לדוגמה: רחוב מסחרי מרכזי בעיר. מלא בחנויות מצליחות. כמה רשתות וכמה חנויות פרטיות. מסעדה וכמה בתי קפה... אנשים רבים מבקרים, מטיילים, קונים.

הקיץ מגיע והעירייה מחליטה שזה הזמן לשיפוץ הכביש הראשי העובר ברחוב. היא מפרקת מדרכה, מורידה כמה עצים, מזיזה ספסלים. עכשיו ברחוב חם, מלוכלך ולא נעים. בערב התאורה לא עובדת, וההרגשה פחות בטוחה. התושבים מדירים רגלים. הם עוברים לקניון מחוץ לעיר, יותר נקי ונעים שם להסתובב. החנויות מתחילות לאבד לקוחות. רשת אופנה מוותרת על החנות ועוזבת את הרחוב. שוב ירידה בקהל הלקוחות לכלל הרחוב. עוד שתי חנויות פרטיות נסגרות, לא יכולות לשאת את המחיר של השכירות למול הירידה בהכנסות. לאט לאט הרחוב מתרוקן.

חצי שנה אחרי, כשהחורף מגיע והכביש מוכן, הרחוב כבר חסר כשליש מהחנויות שהיו בו קודם. עכשיו כשגשום לא נעים להסתובב ולמרות שהרחוב שוב נקי והעבודות הסתיימו, הלקוחות כבר במקום אחר.

מה יכולנו לעשות אחרת?

על הרשות להסתכל על התמונה השלמה, על הטווח הקצר והארוך. על הרשות לקחת אחריות ולפעול בשותפות עם כל חלקי המשולש של הכלכלה המקומית: העסקים, התושבים ועובדי הרשות האחראים לפרויקט הכביש. יחד יש לתכנן את הפרויקט כולו, כך שהפגיעה בחיי הרחוב התוססים תפגע כמה שפחות.

איך מתחילים?

1. שמים את הכלכלה המקומית גבוה בסדר העדיפויות של הרשות. וזה אומר מינוי בעל תפקיד לנהל את התחום.

2. יוצרים קבוצות מעורבות/ צוותים של בעלי תפקידים- עסקים-תושבים על מנת לקבוע את עקרונות הפעולה, סדר עדיפויות, פעולות מעשיות.

3. בונים מאגרי מידע וקובעים יעדים ומדדים ברורים למעקב אחר תוצאות הפעילות.

והכי הכי חשוב: מסכימים שהידע והאחריות אינם נחלתם של הרשות או בעלי העסקים. הכוח הוא ביחד. והכלכלה המקומית היא אורגן חי שתלוי כולו ברשות, בבעלי העסקים ובתושבים.