לפעמים אנחנו רוצים דבר מה, והוא נראה רחוק כל כך שזה מתסכל. עובד במכונה רוצה להיות מנכ"ל המפעל, הפער נראה עצום. אבל אם ניקח את העובד ומחר נצניח אותו לתפקיד המנכ"ל, האם יהיה זה הדבר הנכון עבורו? אם ניקח אדם מין השורה, שיוצא להליכות, שומר על בריאותו ומחר נשלח אותו לרוץ מרתון, האם הוא יצליח? האם זה טוב עבורו?
מתנות קטנות, הן הדרך של העולם שלנו לעזור לנו לצמוח ולהגיע בזמן הנכון לנו, למקום עליו חלמנו.
העובד שחולם על מנכ"לות. שים את המטרה על הלוח, כמו מגדלור אותו אתה רואה מרחוק בחשכה, ועכשיו תתחיל לחתור, בעקביות ונחישות.
מטרות ביניים: בשלב הראשון ההתקדמות תהיה למנהל מכונה, אולי אחראי משמרת, מנהל מחלקה...
יש לזהות את המיומנויות הנדרשות ממנהל, את הכלים, אולי נדרש ידע נוסף בתחום הפעילות של החברה. צעד צעד יש לפעול לרכוש את הידע, להתאמן עליו, לחזק שרירים שלא פעלו עד כה.
ועדין, האם זה מספיק? כמה זמן זה לוקח? מדוע הרצון עדין לא מתממש?
ממשיכים, מזהים את השלב הבא. אולי הגיע הזמן לפנות לחברה אחרת בתחום שם יש מקום פנוי להתקדמות. אולי זה הזמן לקחת משימות ניהוליות נוספות. אולי להגיע לישיבות הנהלה ולהשמיע קול?
לפעמים כבר נמאס לנו לשמוע את משפטי הקלישאה "להנות מהדרך" , "כשתרצה באמת זה יקרה"... אבל בעצם, אם נפרק אותם למהות הם כולם נכונים.
בדרך למנכ"לות או למרתון: נתאמן, נתחזק, נכיר אנשים חדשים, נתנסה בפעולות של הכרנו. יקרו לנו דברים טובים, מאתגרים, קשים. נקבל מתנות קטנות שיסמנו עבורנו את הצמיחה והשינוי שחלו בנו. כשנגיע לקו המרוץ, נהיה שונים מאד מהאנשים שהינו כשהתחלנו את הדרך. ואולי אפילו המגדלור ישתנה עבורנו. אולי המטרה שהצבנו כבר לא תהיה חשובה כל כך ומשהו אחר יעלה לאורך הדרך וימשוך אותנו אליו.
מתנה קטנה להיום, צאו לדרך. מה שמנצנץ במגדלור שלכם, מחכה שם, ועכשיו בצעדים קטנים, אפשריים, יום אחר יום, צאו לדרך.
