אני מרבה לשאול אנשים בימים אלו- מה למדת ממשבר הקורונה?
התשובות מעניינות אותי כי הן מצביעות על הכיוון, על הדבר הבא אליו הולכים.
אז מה למדנו ?
1. משפחה- להיות בבית- הבנו שזה אפשרי ואפילו נעים ומצמיחה. בבתים בהם הבסיס "בריא", הייתה הנאה מהשקט, בלי לחץ לקום ולהתארגן בבוקר. היה מקום לילדים לפרוח, להתנסות, לנוח, להתחבר, להמציא. היה מקום להקשבה ולשיתוף. הבנו שלא צריך להסתובב בחוץ כל היום, שאפשר להמציא ולהתעניין גם מתוך הסלון. שניתן לעבוד מכל מקום, אפילו מהאמבטיה. הבנו שזה נעים לנו ואנחנו לא ממהרים לוותר על זה.
2. עבודה- מגוון, גמישות, אומץ ונכונות- הבנו שהעתיד הוא של העצמאיים! לא של הצעירים, לא של האקדמאים ולא של הסטארטאפים, של העצמאיים האמיצים, הגמישים שמוכנים להמציא את עצמם מחדש, לשנות, לנוע, להתרחב ולהתכווץ. מי שיכול להביא מוצר נחוץ לשוק, מי שיכול לעבור במהירות לאון ליין, מי שיכול להעביר במשלוח, מי שיכול להתאים את עצמו לזום.
בעולם החדש אנחנו כבר לא יושבים במקום אחד, אנחנו איננו הגדרת המקצוע שלנו- רופא, מורה, מדריך טיולים. אנחנו אנשי עסקים, אנחנו יזמים, אנחנו מגוון מוצרים, שירותים, יכולות, תוצאות. ויצליח מי שישפר מיומנויות, ירחיב אופקים, יגוון, ויצור מוצרים משלמים.
3. מנהיגות אישית- למדתי שאני מאמינה שהכל יהיה בסדר, שאין שום איום אמיתי, הכל טוב!
כן רבים מאתנו למדו שהכל תלוי בתפיסת המציאות האישית שלנו. שאין איום ממשי שמחכה להפיל אותנו שם בחוץ. בסך הכל, אם נתארגן כראוי, נתמגן, נתכנן מראש וניקח את הדברים בפרופורציה... החיים יפים גם בתקופת משבר ומחלה כלל עולמית. השמים לא נופלים, להפך, המון דברים טובים קורים.
4. קהילה- למדנו מהו חוסן קהילתי- כאשר אנשים מתנדבים לעזור, מארגנים סיוע גם כשלא ביקשו מהם. כששכנים רואים שכנים, דופקים בדלת שואלים מה נשמע? חוסן הוא כשאנשים רוכשים מעסקים ליד הבית כדי שימשיכו לפעול, כשעסקים מתאימים מוצרים ושרות לתושבים כדי שיהיה להם אפשרי להגיע. חוסן הוא כשתושבים רוכשים מוצר להשתמש בו "ביום שאחרי", כשיפתחו המסעדות. חוסן הוא כשאנשים פועלים יחד, ונוצרת רשת צפופה שאף אחד לא נופל דרכה והולך לאיבוד.
המסקנה שלי מתקופת הלימודים שעברנו היא:
ההתקדמות קדימה היא החזרה אל העבר הרחוק!
זוכרים פעם, כשחיינו בשבטים, והמשפחה והשכנים עזרו אחד לשני לגדל את הילדים ולהתפרנס.
זוכרים איך היה פה לפני "השמים הפתוחים", כשחופשה הייתה אוהל בכנרת, או "שיורדים לאילת".
זוכרים שלפני מהפכת האוכל הבריא, סבתא הייתה מבשלת אוכל נפלא, מחומרים בסיסיים, מזין וטעים
(טוב את זה אני לא זוכרת... כי אני מקיבוץ וחדר אוכל לא היה להיט... אבל הבנתם את המסר).
אז הנה הסיכום שלי: לאט, רגוע, מגוון, חכם, אמיץ, ביחד!!!
ומי שרוצה לחשוב יחד איתי איך עושים את זה, שיכתוב לי פה וניפגש.
באהבה
גל
