• גל דקל

לעלות על המגרש ולשחק!

פוסט אישי שכתבתי ב2017, אך הוא נכון גם היום ולכן מחזירה אותו לקדמת הבמה.



על ניצחון אישי-

הפעם אני רוצה לשתף בחוויה אישית של צמיחה.

לפני כחודש השתתפתי ביום נבחרת של אלון אולמן-קוד המנצח.

אלון נתן לנו תרגיל, בזוגות מצאו כמה שיותר דברים אדומים בחדר...

בלי התלהבות יתרה, "כי אני לא אוהבת משחקים ותחרויות", התחלנו לרשום: הכיסאות אדומים, יש אדום על השלט, ציפורנים אדומות...

ואז אלון שאל: מי מצא 10 דברים אדומים? הרגשתי טוב, מצאנו יותר מ10. מי מצא 20? אנחנו עדין במשחק...

מי מצא 100? 100! איך אפשר, איפה מרמים פה?

מי מצא אלף... ויותר...

והיה מי שמצא. ספרו תאי דם אדומים, הכפילו את מספר הכיסאות, את מספר האצבעות וכפות הידיים, את הפיקסלים שבתמונה...

בקיצור, לשחק את המשחק אומר, להיות יצירתי, חצוף, מקורי, לא לפחד וקדימה- זה רק משחק.

אבל אני, אני לא משחקת ולא אוהבת תחרות! אז הפסדתי הזדמנות.

אתמול שוב השתתפתי ביום נבחרת. הפעם כבר ידעתי שהולכים לשחק.

אתמול שחקנו יום שלם בפעילויות חוץ מאתגרות. לבנות רפסודה ולשוט, להוביל כבשים ועזים, לעבור ברשת חבלים בלי לגעת...

הפעם התלבטתי, אני רוצה לשחק ולא להפסיד הזדמנות, אבל איך ארגיש שם נוח?

התבוננתי, לקחתי לי זמן להתחמם, הצטרפתי במקומות שהרגשתי שיש לי בהם משהו בעל ערך לתרום לקבוצה, נעתי בין אנשים שונים, הקשבתי לחוקים ושאלתי שאלות. הפעם תרמתי ונתרמתי.

ובסוף היום, בהפתעה גמורה ולא צפויה, זכיתי בכל הקופה- גביע אישי!

איזו הרגשה מופלאה של צמיחה ושיפור אישי.


מסקנות:

1. לשחק את המשחק, כי הוא מפתיע, ממלא, משנה חיים.

2. לצחוק על עצמך, לחייך, להנות, לקחת בקלות. כי זה רק משחק.

3. להיות נדיבה, תורמת, חלק מהקבוצה. להושיט יד לחבר ולמתחרה. כי אנחנו אחד, ורק יחד ננצח.

4. ממשחקים לומדים וצומחים.

5. תחרות מול עצמי, היא תחרות מצמיחה. תחרות מול אחרים היא תחרות מקדמת. צאו והתחרו.


מזמינה אתכם לשאול את עצמכם, האם אתם משחקים? מתי התחרתם לאחרונה? האם הצבתם יעד משמעותי ונלחמתם להשגתו?

האם אתם מוכנים לשחק, להנות, להפסיד או/ו לנצח?

בואו לשחק!!!

באהבה גל


2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול