• גל דקל

דברים שלמדתי ברפת

כשהייתי בתיכון ואחרי הצבא, עבדתי ברפת של הקיבוץ.

מלוכלך, מסריח, שעות לא שעות... אהבתי את זה!!!!


זה היה לפני כמעט 30 שנה...

הבוקר עברתי ליד הרפת וראיתי את הצוות מתארגן להעביר עגלים ממקום למקום, ונזכרתי כמה אהבתי את הפעולה הזו, איזה כיף היה.


שאלתי את עצמי, למה בעצם? מה היה שם בפעולה הזו שהיה כל-כך כיף?


  1. פחד והתרגשות- כשמעבירים עגלים, את לא יודעת מה יקרה. הם לא צפויים, הם גדולים וכבדים ממך בהרבה. עגל יכול להיבהל ולרוץ ישר אליך. זה מפחיד. והפחד מעורר התרגשות. האדרנלין עולה וזה כמו זריקה של סם מרץ.

  2. עבודת צוות- עגלים אפשר להעביר רק יחד. מינימום 2 אנשים- אחד מוביל ואחד דוחף מאחור. ובד"כ יותר אנשים כי צריך לשמור במעברים, שהעגלים לא יתפזרו. מתארגנים, מחלקים משימות, קוראים אחד לשני, מסמנים, עובדים יחד, רק יחד.

  3. תכנון- העברת עגלים נעשת במסלול, בין גדרות, בין שבילים, וצריך לתכנן את הדרך כך שכל מעבר יהיה סגור, שלא יהיה מקום לברוח. איפה יעמוד כל איש צוות, איזה שער לסגור ואיזה לפתוח. איך הכי מהר, הכי קצר, הכי פחות מסוכן לעגלים. ואני כל כך אוהבת לתכנן....

  4. תוצאה- מטרה משותפת פשוטה וברורה. תוצאה מידית. כל העגלים עברו בשלום מנק' A לנק' B ואני עשיתי את זה! אני עם הצוות שלי, תכננו, ביצענו, הצלחנו.

חשוב לפעול אל תוצאה רצויה. אבל לא בכל מחיר. תוצאה זה לא מספיק.

ההתרגשות, אי-וודאות, קצת פחד.

יחד- צוות מגובש, שיתוף פעולה, הקשבה ותשומת לב.

תכנון- חשיבה מראש, פתרון בעיות.

ואז התוצאה המתוקה- כי עבדנו בשבילה יחד, התאמצנו להשגתה והצלחנו.


מה מרגש אתכם? מה מפחיד?

מי הצוות שלכם למשימה?

מה נדרש לעשות?

מהי התוצאה הרצויה?


צאו לדרך!

באהבה גל




2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול